ביום שלמחרת נפגשנו באותה שעה ובאותו מקום, ושוב התנשקנו הרבה והפעם הוא אפילו לא היה צריך לבקש, אלא אני יזמתי את זה, פתחתי לו את המכנסיים, שלפתי אותו משם ו... מצצתי. מצאתי שאני נהנית מזה אפילו למצוץ לו, לשמוע אותו, להרגיש אותו. הרגשתי שהוא מתלבט מה לעשות עם הידיים שלו. זה היה אפילו מצחיק.
למחרת שוב, ולמחרת שוב, ככה שבוע, כל יום. וגם לימדתי אותו מה לעשות עם הידיים. אני יודעת שייש כאלו שלא אוהבות שמחזיקים להן בראש כשהן מוצצות, אבל אני דווקא אוהבת את זה, אני ממש אוהבת את זה שהוא מחזיק ומכוון וככה אני יודעת אם זה טוב או לא טוב, או כמה או איך. זה אפילו חשוב לי לתת לו להרגיש שליטה על כל העניין הזה. בסופו של דבר אסור לשכוח שכל המהות הגברית שלו נמצאת אצלי בפה ואני זו שגורמת לו הנאה.
כשהוא נאנח וגמר זה אפילו גרם לי להתרגש ואפילו קצת להתגאות בעצמי.
אני יכולה להמשיך ככה לכל החיים, אמרתי לו אחרי שהוא גמר. אין לך מושג כמה אני נהנית מזה.
טוב הגזמתי, אבל הוא היה מאוד מרוצה ממה שאמרתי לו את זה. הוא אמר שהוא גם רוצה להחזיר לי, אבל איכשהו זה כבר נראה לי ... לא יודעת, לעבור גבול שאחריו לא אוכל לחזור.
אני יודעת שעצם העובדה שאני נפגשת עם גבר זר שהוא לא בעלי בחניון ומתנשקת איתו ומוצצת לו זו בגידה, זה כבר בגידה אמיתי, אבל לא שכבתי איתו וגם לא ממש נתתי לו לגעת בי. קצת בשדיים אבל לא יותר מזה. הרגשתי שאת זה אני עוד לא יכולה לעשות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה