אנשים שהוא סומך עליהם

ופתאום הפנטזיה הזו הלכה וקרמה עור וגידים. פתאום זו לא הייתה סתם פנטזיה, פתאום זה לא היה משהו שנועד לעצבן את אייל, אלא משהו שהולך להתממש, משהו שהולך לקרות, כך אני מקווה.

דיברנו על זה באימיילים לא מעט וגם כשנפגשנו היום דיברנו על זה. הוא היה מאוד נחוש לארגן לי את מה שהוא כינה גאנג באנג ובצחוק כינה את זה על אחת כמה וכמה ואני... פתאום זה התחיל למלא את הראש שלי. אני לא יודעת למה ואיך אבל זה התחיל להוות איזה מוקד חשיבה, ככה אני מכנה את זה, כשזה משהו שכל הזמן אני נהנית לברוח אליו בדמיון, שאני נהנית לחשוב על זה, שאני נותנת לזה מראה ויזואלי.

מצחיק מאיפה שזה התחיל ולאן שזה הגיע. אבל כשאני פורטת את זה לחלקים, אז אני קצת אתבייש להיות עם עוד שלושה גברים, בעצם אני אתבייש להיות עם עוד מישהו שאני לא מכירה. משונה כשהכרתי את אייל לא התביישתי להיות איתו אפילו לא בשניה הראשונה, אבל עכשיו כשאני חושבת על הגברים הנוספים, זה גורם לי להתכווץ קצת במקום.

אני בעצם לא רוצה לראות אותם, אלא אני רוצה שתקשור לי את העיניים" כתבתי לאייל באחד האימיילים. אני לא רוצה לראות אותם ולא רוצה להכיר אותם אחר כך. אם אפשר היה גם לקשור להם את העיניים זה טוב, אבל אני לא בטוחה שזה יכול להתממש, אבל לפחות אני לא רוצה לראות אותם.

הא הסכים. כל הזמן שאלתי אותו מאיפה יביא אותם, אם הוא יביא חברים שלו או שיביא אנשים סתם מהאינטרנט. היו פעמים שהוא זרק לי שהוא רוצה להביא זרים מהאינטרנט, אבל ברגעים אחרים אמר שהוא רוצה להביא את החברים שלו, החברים הכי טובים שלו שהוא סומך עליהם. הוא אמר שהוא לא יודע איך אנשים יכולים להתלהב פתאום והוא הרי יהיה שם כדי לשמור עלי ובכל זאת, הוא רוצה להביא רק כאלו שהוא סומך עליהם.