כל הסוף שבוע הייתי עסוקה עם המכה שהוא הפיל עלי, אמר לי שפגש מישהי והוא רוצה לצאת איתה ושאני אדע... לא חשבתי על זה בכלל, האגואיזם שבי בכלל לא חשב על זה שאייל הוא בחור צעיר ורווק שאולי רוצה גם זוגיות. חשבתי על זה שהוא בשבילי ואני בשבילו בשביל ההנאה ובשביל האהבה ואפילו לא חשבתי לרגע אחד על זה שייש לו חיים מלבדי. אני יודעת שהוא מכור לעבודה, אני יודעת שהוא מרוויח המון כסף ואני יודעת שהוא אוהב לבלות עם החברים שלו. לא חשבתי לרגע אחד על הזוגיות שלו עד שהוא לא כתב לי ממש שתי דקות לפני שסגרתי את המחשב והתכוונתי ללכת - כתב לי שמחר יש לו דייט עם מישהי, שכל היום הוא רוצה להגיד לי את זה והוא לא מוצא מילים.
בדרך עשיתי את מה שאני לא אוהבת לעשות, להתקשר אליו מהפלאפון שלי אבל הייתי חייבת. שאלתי אותו מה זה אומר. הוא אמר שזה לא אומר כלום, אלא שייש לו דייט וזהו. שאלתי אותו אם הוא רוצה לוותר עלי והוא אמר שלא, בטח שלא, שהוא אוהב אותי וכיף לו איתי, אבל אני הרי נשואה ואני אוהבת את בעלי וזה בסדר הוא מקבל את זה ומבין את זה שהוא עבורי רק נער שעשועים, רק מאהב אפילו שהייחסים בינינו כוללים משחק כוחניות, הוא מבין את זה הוא אוהב את זה הוא נהנה מכל רגע איתי, אבל בכל זאת, הוא רוצה גם כן חיים.
טרקתי לו את הטלפון בפרצוף ולא עניתי כשהתקשר וכל הדרך בכיתי. אני לא יודעת איך הצלחתי להסתיר את הצער והכאב הזה מהבעל, אבל הצלחתי להעמיד פנים שהכל כרגיל, אבל זו הייתה השבת הכי עצובה בחיים שלי.
לשימחתי לא היה לו דייט מוצלח. אבל הוא אמר לי שזה יתכן שיקרה בעתיד הלא רחוק. אמרתי לו שיהיה מה שיהיה, אני איתו בינתיים אבל אני רוצה שתמיד יהיה כן איתי ותמיד יגיד לי מה קורה מהבחינה הזו.
היום אני לא רוצה להפגש איתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה