חורים טבעם להתמלא וזה כנראה מה שעבר על אייל. הוא בשבועיים האחרונים התעשת, נרגע, כבר לא קונן על לכתה של מיכל והנה, הבוקר הוא סיפר לי על תמי שפגש. הוא פגש אותה אצל חברים והיא מצאה חן בעיניו ואחר כך הוא נתן לה טרמפ הביתה והטרמפ הזה נמשך עד הבוקר. הוא עוד מיהר לדירה שלו להחליף בגדים. הוא סיפר לי את זה בעיניים נוצצות. רציתי ללכת אבל הוא אמר לי שזה יהיה בסדר, בסך הכל סטוץ אבל …
אחר כך גם כשמצצתי לו הוא עוד אמר איזו מילה עליה שלא ממש שמעתי, ובעיקר לא רציתי להקשיב. לפעמים יש דברים שאסור לעשות ואסור להגיד ואם כבר אומרים אותם, אז צריך תזמון מיוחד. כשאני אצלו במכונית ומוצצת לו אז שלא ידבר על הבחורה ששכב איתה בלילה. לא הפסקתי, אבל אחר כך אמרתי לו שאני כועסת עליו נורא. ככה הלכתי בחזרה לעבודה ועכשיו אני ממש לא רק כועסת אלא נעלבת.
יום ראשון, 13 בדצמבר 2009
חוסר טקט
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה