הדייט המחורבן שלו ערער את כל היחסים בינינו. כל בוקר הוא היה מתקשר אלי לשאול מתי ניפגש ואני הייתי עונה לו שאני מעדיפה שהיום לא ניפגש. כעסתי, נעלבתי ולמרות שאני מבינה אותו טוב מאוד, עדיין זה לא אומר שאני צריכה לקבל את זה באהבה. ובכל זאת, הרגשתי שאני נקרעת מגעגועים אליו.
נפגשנו היום בבוקר והתחבקנו והתנשקנו. אני מכורה לנשיקות שלו, אני מכורה לחיבוקים שלו, אני מכורה לריח שלו, אני מכורה לכל דבר שקשור אליו. אני פשוט מכורה אליו. הוא ליטף אותי וחיבק אותי ונגע בי ואני התרציתי. החלטנו שנינו לשים את זה בצד. הוא הבטיח שתמיד יעדכן מה קורה, אני הבטחתי שלא לעשות סצינות. כל יום את צריכה להחליט אם אנחנו ביחד או לא, וכל יום אני צריך להחליט את זה מחדש. הרי אין לזה עתיד. כך הוא אמר וצדק בכל מילה. בסופו של דבר כמה שאני אוהבת אותו, כמה שאני מכורה אליו, עדיין אני עם הבעל שלי ואני מתכוונת שכך זה יהיה אני לא מתכוונת לעזוב אותו ולחיות עם אייל, זה אפילו לא סימן שאלה.
ואם תהיה לך חברה או בת זוג, אז תהיה לך גם בת זוג וגם מאהבת אמרתי כשנרגעתי והוא צחקק ואז משך אותי בכוח אליו כלפי מטה ואני אהבתי את הגבריות הכוחנית שלו. האמת היא שהייתי צריכה שיעניש אותי קצת, אבל באוטו בכל זאת אנחנו מוגבלים ואני לא אוהבת את הקטע של מחוץ לאוטו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה