ימים מסויטם עברו עלי, כך הרגשתי. אני כל כך מתגעגעת אליו, כל כך מקנאה, כל כך אוהבת אותו. אני יודעת שזה לא הוגן מצידי, מה אני מבקשת ממנו? שיחיה לבד ויחכה לי לבקרים של עונג ולמפגשים חטופים בחניון? זה לא פייר, אני יודעת, אבל אם היה שואל אותי מה אני רוצה, אז זה מה שהייתי רוצה. אני מתגעגעת נורא, אני אוהבת אותו.
הוא לא בקשר, הוא ביקש לא להיות בקשר תקופה מסויימת עד שיהיה חכם יותר ואני כמובן מכבדת את בקשתו.
בבית הכל רע, אנחנו רבים כל הזמן, אני מתפרצת כל הזמן. הבעל נמצא כל הזמן במגננה. אפילו הבת שלי מבינה בדרכה שלה שהיא צריכה לא להרגיז את אמא.
עשינו סקס כועס. אני לא יודעת להסביר את זה. אבל פתאום רציתי סקס איתו וזה היה סקס פראי ולא טוב. זה היה כועס, אני אפילו לא חושבת שהייתי אני שם. נשכתי אותו ושרטתי אותו ודרשתי ממנו שיהיה כוחני והוא לא הבין אותי, אבל השתדל לזרום איתי. הוא מפחד ממני אז הוא עושה מה שאני מבקשת ממנו. ובכל זאת זה היה משהו מוזר ואז בבוקר הייתה לי פתאום הארה.
הוא באמת בוגד בי. או לפחות בגד בי.
כל המחסומים שהיו בינינו, כל החומה שנבנתה ולא ידעתי להסביר אותה, כל הריחוק הזה, זה לא נבע ממשהו ביחסים, אלא ממשהו שנכנס ליחסים. כלומר, היתה לו מישהי. פתאום תפסתי את זה. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
אני חושבת שפתאום נזכרתי בכל מיני סימנים שהראו את זה. הפעמים שחזר מאוחר הביתה, הפעמים שהלך עם הטלפון שלו בתוך הבית. היו פעמים שחזר מהעבודה וישר רץ למקלחת... לא משהו שהיה נוהג לעשות לעיתים קרובות. איזה קטע, אז לאישה הבוגדת יש בעל בוגד. יופי.
מעניין מי היא? האם היא צעירה ממני? האם היא רווקה? אם כן, איך הוא מתמודד עם זה שאולי היא רוצה להכיר מישהו? אולי נשתף אחד את השני, אולי תהיה לנו קבוצת תמיכה? חחחחחח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה