מחול אחרון ופרידה

זה לא פשוט להתנתק אבל מה שהיה היום, סימן יותר מהכל את הצורך להתנתק. קבענו שאגיע אליו הבוקר. אני לא יודעת למה ואיך, אבל עוד למטה כשחניתי, לא עליתי. משהו עצר אותי. חשבתי לעצמי שאולי זו טעות שאני עושה שאני באה אליו, אולי היינו צריכים להיפרד וזהו. הלכתי לבית קפה להביא לשנינו קפה.

אחרי עשר דקות חזרתי ולפני שעליתי התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני עולה. הוא אמר לי רק רגע ואז שמעתי אותו אומר כמה מילים כמו להתראות, ושיהיה לך יום יפה. הבנתי שהוא מדבר אל תמי.

ראיתי אותה יוצאת מהפתח והולכת. בחורה יפה מאוד ומאוד מרשימה. גם אהבתי את החולצה שלה והנעליים. היא הלכה אל תחנת האוטובוס. אני לא הסתתרתי אבל גם לא בהיתי בה, סתם הייתי בלתי נראית עבורה. אחרי שתיים שלוש דקות הגיע האוטובוס והיא נסעה ואני עליתי. אמרתי לו שראיתי אותה.

הוא אמר שבבוקר הם ישבו ודיברו והוא לא יכול היה לשלוח לי SMS או להתקשר אלי לבקש ממני שאאחר או משהו כזה. היא הייתה חושדת - אמר.

מזל שהבאתי קפה, אבל זה רק המחיש את הבעיות שבקשר בינינו. אני לא יודעת מאיפה שאבתי את הכוח, אבל אמרתי לו שהיום זו הפעם האחרונה, הפעם האחרונה שאנחנו נפגשים. הוא לא ניסה להגיד שום דבר על זה, אלא רק התקרב אלי, חיבק אותי, נישק אותי והלכנו למיטה, למיטה שבה ישן כל הלילה עם תמי, בת זוגו החדשה.

לפני שיצאתי מהדירה שלו הוא שאל אם הוא עשה אותי למאושרת.

כן, ממש. עניתי לו וחייכתי.

ואחר כך חשבתי שזה היה מאוד מלודרמטי, ממש ככה צריך להפרד.

וזהו, כל הדרך כאב לי הלב. אלוהים... זהו זה? יותר לא אשכב איתו? יותר לא אהיה איתו? ולא נתכתב ולא נדבר?