יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

את שלי ואני שלך

הייתה לנו לאייל ולי שיחה מאוד ארוכה היום. רק שיחה, בלי נגיעות, בלי חיבוקים, בלי שום דבר אחר. שיחה. הוא דיבר איתי על תמי. הוא באמת מתלהב ממנה וזה חמוד, הוא נורא חמוד כשהוא מדבר על משהו בהתלהבות. הוא לא דיבר בטון מתנצל, אלא רק סיפר ואני קיבלתי את הכל ומתחת לפני השטח כאילו אמר לי, תשמעי, את המאהבת שלי, זה הרבה אבל זה הכל, לא יותר מזה. ואני צריכה לקבל את זה, כאילו שיש לי ברירה.

זו לא הייתה שיחת פרידה גם לא אמר שהוא רוצה לקחת פסק זמן איתי. להיפך, הוא אמר שהוא לא רוצה לוותר עלי, אבל כמו פעם, כך גם עכשיו הוא רוצה לראות ולתת ליחסים שלו עם תמי צ'אנס. היא מוצאת חן בעיניו... אני לא אכתוב כאן אילו דברים מצאו חן בעיניו, זה לא משנה. מה שכן משנה זה שהוא הפעם לא רק שלא נפרד, אלא שיתף אותי בהכל, אמר שאני חברה שלו ולא משנה מה יהיה, הוא רוצה שתמיד נהיה חברים וחוץ מזה... הוא חייך חיוך מיוחד, אני המאהב שלך ואת המאהבת שלי...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה