אני קוראת את הבלוג מתחילתו. אני כותבת נורא מעט. יש לי הרגשה שאני נאבקת על כל מילה, כאילו אני מסתירה מעצמי דברים, כאילו אם אני לא כותבת, אז הדברים לא היו וזה לא נכון. מאחר והכתיבה היא רק בשביל עצמי לצורך תרפיה אני חושבת שאפסיק מעט. אכתוב רק כשיהיה לי חשק לכתוב. ואת הפסקה הזו אני מתרצת עבור מי שהגיע בטעות לבלוג הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה