הגיע הזמן לשים לזה סוף

הבוקר התעוררתי עם החלטה. אני מיישרת את החיים שלי, מסדרת אותם, מחזירה את השפיות. די מספיק עם רכבת ההרים הזאת, עם הטלטלות הריגשיות. אני לא יכולה להגיד שזה רע, אבל אני חושבת שדי לי עם זה. גם ילדים אומרים די בסוף היום ללונה פארק ואני חיה בלונה פארק, לונה פארק של החיים.

אני מרגישה שאני רוצה וחייבת לשקם את היחסים שלי עם הבעל שלי. זה לא טוב לי ככה שכל כך התרחקנו, שאנחנו כבר כאילו מפסיקים להיות זוג. אני רוצה שיעשה סוף לכל הדברים שהוא עושה מבחוץ ואני... גם אני כך.

אייל כבר לא שלי. הוא כל כך מהר מיהר להשתקע עם התמי הזאת שלו. קשה לי להאמין כמה הוא חיפש את האהבה הזאת. אני לא יודעת אם זו האהבה האידיאלית עבורו, אני לא מכירה אותה ואני לא אכיר, אבל אני חושבת שהיחסים בינינו לא טובים לי יותר, בטח גם עבורו הם לא ממש טובים. אז עדיף לגמור. עדיף שזה יגמר בטוב מאשר שזה יגמר ברע.

אני עוד לא יודעת איך להגיד לו את זה, כי מצד אחד אני סלע יציב בחייו, כך הוא אמר לי, אבל מצד שני, זה לא הולך ככה. אם הוא באמת רוצה זוגיות שלמה וטובה כמו שהוא מצהיר, אז זה לא יכול להיות שייש לו מאהבת. זה אמנם עניין שלו, אבל גם עניין שלי. אני רוצה זוגיות טובה ושלמה ואני חושבת שזה הספיק לי.

כבר אני עצובה עוד לפני שנפרדנו.

אני חושבת שאגיד לו על זה ואשמע מה הוא אומר.