אהבה זה דבר אגואיסטי במיוחד

לא חשבתי לעצמי שום דבר. לא ניסיתי לתרץ את זה בשום דבר, אמרתי לעצמי שאם יש לי אותו לזמן שאני רוצה, ממש לא אכפת לי מה הוא עושה בשאר הזמן כשאני לא איתו.

שיקרתי לעצמי. זה לא נכון.

רציתי אותו כל הזמן. אמנם היו רגעים ומחשבות אל תוך הלילה שחשבתי לעצמי אולי להתגרש, אולי לעזוב את בעלי ולחיות עם אייל, אבל זה לא היה רציני בשום רגע נתון. לא התכוונתי לזה ברצינות. פשוט לא. הוא היה המאהב שלי, ומאהב אוהבים, אבל זה לא אומר שחיים איתו. לכן לא חשבתי ברצינות.

מצד שני, רציתי שכל רגע פנוי שיחשוב עלי, לא רק רגע פנוי, אלא כל רגע בחיי. אהבה היא דבר אגואיסטי, ככה זה, ולכן זה מה שאני רוצה.

כשאני יודע שייש לו מישהי נוספת עלי, זה קורע, פוצע, זה עושה לא טוב בבטן, זה גורם לי כל הזמן לרצות להיות יותר טובה, הכי טובה איתו.

הבוקר כשהייתי אצלו בדירה, כשעשינו סקס, השתדלתי במיוחד. כל דבר עשיתי עוד קצת, עוד קצת יותר, כל דבר השתדלתי עוד יותר ועוד יותר. ככה הייתי. הוא נהנה מכל רגע להיות איתי, הרגשתי את זה ואז ​פתאום מזווית העין ראיתי פריט לבוש נשי.

ידעתי שזה שלה. כלומר, עד אותו רגע הנוכחות שלה הייתה רק ברמה התיאורטית, אבל מאותו רגע הנוכחות שלה בחיי אייל הייתה אמיתית. זה לא היה סתם. השתדלתי להתעלם אבל איך אפשר להתעלם מזה?