יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

קליל, קלילות, ככה צריך לחיות

דווקא בזמן הסקס עם בעלי ידעתי שאגיד לאייל כן. גם הייתי סקרנית לפגוש אותה, את הבת זוג שלו, גם הייתי סקרנית להיות עם אישה, לא הייתה לי מעולם התנסות כזאת ובייחוד הייתי סקרנית לעשות את זה עם אייל והחברה שלו. זה נראה מפתה נורא. אני צריכה לקחת את הקשר איתו באופן הרבה יותר קליל. בסך הכל הוא לא בעלי, הוא לא חייב לי שום דבר. כל מה שבינינו זה מפגש של רצונות. כן הוא עושה אותי שמחה, זה נכון, הוא הבטיח לעשות אותי שמחה והוא הגשים את זה ועכשיו אני נהנית. וגם אם מדובר בשאריות של אייל, לא באייל המלא, הרי את תשומת הלב הראשית הוא משקיע בבת זוגו.

ואני... בסופו של דבר החיים האמיתיים הם אלו שלי ושל בעלי עם הבת שלנו. ככה זה. אייל הוא התבלין לחיים ונכון שאני אוהבת אותו ונכון שהוא נכנס לי עמוק ללב, אבל מה יהיה שנה אחרי שהוא יעלם משם? סביר להניח שאשכח ממנו. אולי יהיה לי מאהב אחר ואולי לא, אבל בסופו של דבר את החיים האמיתיים אני לא עוברת איתו. בסך הכל הוא בידור ליום עבודה, בידור אמתי, כיף להתכתב איתו, כיף להפגש איתו, כיף לפגוש אותו בקפה ו/או בחניון או אפילו בדירה שלו. אבל הוא בידור.

את הדברים האלו לא אמרתי לו, הוא לא צריך לדעת את הלך הרוח שעובר עלי. אבל זה מה שחשבתי לעצמי ואם ככה, אז אני לא לוקחת קשה שום דבר שקשור אליו ולא לוקחת קשה שום דבר בכלל בחיים. זו ההחלטה.

הגעתי וכתבתי לו אימייל ישר שהתשובה שלי היא כן ושיארגן את זה ושיכין אותה ואותי כמו שצריך, זאת אומרת שלא יהיו פאדיחות. לא רציתי לתת לו עצות איך לעשות את זה, שישבור את הראש לבד. בכל זאת הוא זה שיזם את זה אז הוא זה שיעשה את זה כמו שצריך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה